:כ"ד Stay in Bavel

רבי אבא הוה קא משתמיט מיניה דרב יהודה דהוה קא בעי למיסק לארעא דישראל דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה

The main stage for this גמרא is :כתובות ק"י which leads into the famous גמרא discussing the ג' שבועות. What is troubling about רב יהודה's position is that this פסוק is from ירמיה. It is clearly pertaining to the גלות בית ראשון. The פסוקים from which the ג' שבועות are derived are from שיר השירים. Since שלמה המלך did not live in a time of גלות those פסוקים are somewhat ambiguous and obviously prophetic, speaking of a later time. So they could conceivably be referring to the גלות בית שני. However, the words of ירמיה are clearly for the "here and now" of his time. תוספות in כתובות are actually bothered by this very point:

אע"ג דהאי קרא בגלות ראשון כתיב י"ל דבגלות שני נמי קפיד קרא

I couldn't find anything else more detailed on the topic.