א"ל אמאי קא בכית אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים
This exchange reminded me of a גמרא in :סנהדרין צ"חכן אמר [רבה] ייתי ולא איחמיניה רב יוסף אמר ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה אמר ליה אביי (לרבא) [לרבה] מאי טעמא אילימא משום חבלו של משיח והתניא שאלו תלמידיו את רבי אלעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יעסוק בתורה ובגמילות חסדים ומר הא תורה והא גמילות חסדים
רבה expresses his fear of חבלי משיח for which he is assured that he will be spared since he was plenty involved in תורה וגמילות חסדים. Doesn't it seem like ר' יוחנן is selling ר' אליעזר a little short in our exchange? Would it not have been more comforting to ר' אליעזר to assure him that he should not worry for he has certainly devoted his life to לימוד התורה. Rather, he seems to say, "Don't worry that you didn't learn enough תורה. Even if you learned less than you should have - as long as your heart is the right place, it is okay."
No comments:
Post a Comment