היה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד
The גמרא will indeed discuss other distinctions between והיה and ויאמר but the one listed in the משנה seems to be based on an overly superficial assessment of ויאמר. Indeed, the מצוה of ציצת is only during the day and that does appear to dominate this section. However, on the very previous עמוד we stated the following:
פרשת ציצית מפני מה קבעוה א"ר יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים מצות ציצית יציאת מצרים עול מצות ודעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז
There is so much more to that פרשה. And והיה contains the מצוה of תפילין which is also only applicable during the day. So in this matter, they seem equal to me.
No comments:
Post a Comment