אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא מאי טעמא אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת נימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין אלא משום דאית ביה פותח את ידך נימא הלל הגדול דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית ביה תרתי
So when the גמרא first suggests that the specialty of אשרי is the line-by-line אלף-בית, they suggest that תהלים קי"ט would be preferable since it has each letter 8 times (that would make מנחה quite a bit longer, wouldn't it.) It is clear that the גמרא is suggesting a better option. One would have to assume that the next step in the גמרא is also suggesting a better option. If so, what exactly is better about נותן לחם לכל בשר more so than פותח את ידיך? Not sure.There's something I do based on this גמרא if I arrive at a מנין for מנחה which is already davening שמונה עשרה and I am in the middle of אשרי. I know the הלכה is that one should commence שמונה עשרה immediately so as to accomplish some degree of תפלה בצבור (unless it will cause you to miss קדושה.) However, if I'm in the middle of אשרי, my thinking is - why am I saying this? If I stop before פותח את ידיך I have accomplished neither of the special attributes of אשרי mentioned above. So I try to at least make it to פותח את ידיך.
If you're just starting Ashrei and it would still take you a long time to reach פותח, then why not just skip to that line and say it, skipping the lines before and after it?
ReplyDelete