ראובן א"ר אלעזר אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי דאילו בן חמי אע"ג דמדעתיה זבניה לבכירותיה דכתיב וימכר את בכרתו ליעקב חזו מה כתיב ביה וישטם עשו את יעקב וכתיב ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים וגו' ואילו בני אע"ג דעל כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה דכתיב ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף אפי' הכי לא אקנא ביה דכתיב וישמע ראובן ויצילהו מידם
The famous question on this גמרא (which is quoted by רש"י in ויצא) is that the פסוק clearly recounts לאה's reasoning for ראובן's name -כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה, יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי. So why does the גמרא give an alternate reasoning? This is discussed in a shtikle from a few years ago.
No comments:
Post a Comment