.כ”ד Different Levels of ערוה

א"ר יצחק טפח באשה ערוה ... אמר רב חסדא שוק באשה ערוה שנאמר גלי שוק עברי נהרות וכתיב תגל ערותך וגם תראה חרפתך אמר שמואל קול באשה ערוה שנא' כי קולך ערב ומראך נאוה אמר רב ששת שער באשה ערוה שנא' שערך כעדר העזים

It would appear that there are two degrees of ערוה – literal ערוה and pseudo-ערוה. The most stringent הלכות apply exclusively to the actual מקום ערוה. But when חז”ל say that שער or טפח מגולה are ערוה, it is not meant literally so as to apply all הלכות ערוה to them but only to apply certain stringencies such as not reading קריאת שמע in its presence.

An interesting nuance is observed on this point in the סימן in שלחן ערוך או”ח ע”ה dealing with these matters. First, the title of the סימן is להזהר מגלוי שער וקול אשה בשעת ק”ש וכן שלא לקרותה כנגד הערוה. The distinction is made subtly right off the bat. Then, throughout the סימן, it seems clear that the מחבר is deliberately avoiding the use of the word ערוה when discussing pseudo-ערוה (although the רמ”א uses it freely) until סעיף ד when the laws of real ערוה are discussed.

In my mind this theory was only supposition until I found it validated in the works of מרן ר’ עובדיה יוסף זצ"ל. As is revealed in the משנה ברורה there is a difference of opinion between אשכנזים and ספרדים regarding the acceptability of closing of one’s eyes in front of ערוה. While the מחבר in סעיף ו clearly states that it is sufficient, the משנה ברורה quotes פוסקים to the contrary. אשכנזים generally follow the משנה ברורה’s position while ספרדים, as expected, follow “מרן.” In ילקוט יוסף, as well as his other ר’ עובדיה ,ספרים discusses contemporary issues that arise with regards to these matters. There he states unequivocally that even those who do not permit the closing of the eyes as a means of avoiding ערוה, only hold that way with regards to ערוה ממש. But with regards to other areas, closing of the eyes is sufficient. I have included links to two pages of ילקוט יוסף below:

Page 1    Page 2