ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ
רש"י: כיצד מברכין וכו' חוץ מן היין. שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו וכן הפת
As רש”י explains, the משנה lists the exception where the ברכה is changed due to a certain level of importance. Indeed wheat is elevated to המוציא when in the form of bread. But it can also be elevated to a בורא מיני מזונות when in a processed form. Why is there no mention of that in the משנה as here would seem to be the proper place for it. Upon further inspection, it doesn’t seem בורא מיני מזונות is mentioned anywhere in the משנה at all! Why would that be? Was it only instituted by the אמוראים? Did know practical food applications exist for it prior to that?
No comments:
Post a Comment