ואמר רבה בר בר חנה אר"י (ר’ יוחנן) משום ר"י בר' אלעאי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן מן המעשר דא"ר ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנא' בערתי הקדש מן הבית ור' יוחנן אמר אפי' חצר קובעת שנא' ואכלו בשעריך ושבעו
Something doesn’t quite add up here. ר’ יוחנן holds that the חצר is already קובע for מעשר. So according to him, this “trick” of the דורות האחרונים wouldn’t even work. That’s all fine. But isn’t this the same ר’ יוחנן quoting רבי יהודה בר’ אלעאי contrasting the two in the first place? Why would he quote this position if it does not concur with his own halachic position?
UPDATE: The note in the Artscroll mentions this point and points out that when this piece appears in other locations, the words "דרך חצרות" are not included, which would solve the problem. However, the צל"ח apparently keeps the גרסא as is and has an explanation but I have not seen that yet.
No comments:
Post a Comment