.נ Maaser x 2

א"ר אילעא באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש תניא נמי הכי המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות ומעשה באחד שבקש לבזבז [יותר מחומש] ולא הניח לו חבירו ומנו רבי ישבב ואמרי לה רבי ישבב ולא הניחו חבירו ומנו רבי עקיבא אמר רב נחמן ואיתימא רב אחא בר יעקב מאי קרא וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא אמר רב אשי אעשרנו לבתרא כי קמא

I once heard a cute gematria from an uncle of mine to shed some light on this gemara. The gemara learns (acc to Rashi) that since the pasuk said אעשרנו instead of אעשר, we learn that the second מעשר is like the first. My uncle explains that the gematria of עשר is 570. The word אעשרנו is made up of the word aser and three more letters: א, נ, ו. The gematria of those three letters is 57, exactly 10% of 570. Perhaps this is what shows that the second מעשר is 10% of the original, not 10% of the remainder.

.ב No More, No Less

מתני' מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר

How about a nice piece of דרוש to start off the מסכתא. From the גר"א in שדה אליהו:

If you add up the גמטריא of the days on which the מגילה can be read, it equals 65. (Sorry if you were already in the middle of using the Gauss method.) This is the same as the גמטריא of השם’s name, א-ד-נ-י. This name is associated with השם’s more hidden Providence which, as we know, was behind the story of פורים.

 
But here’s where it gets cute. The name י-ה-ו-ה is associated with השם’s more blatant and obvious השגחה, which we did not merit to see in the story of פורים. The גמטריא of that name is 26. The משנה states that the מגילה cannot be read before the 11^th or after the 15^th. Therefore, the days on which it cannot be read are 10 and 16. Add them up and what do you get? 26!!