Sunday, October 20, 2013

.ב Plural of מקוה

Well, what is it? The 6th מסכתא in טהרות is commonly known as מקואות. I would have to say that that is certainly the most common pronunciation. However, the text in our opening משנה seems to imply that perhaps it is מקוות. Is it possible that it depends on סמיכות? That is, the regular plural is מקואות but next to מים, it becomes מקוות מים.

Tuesday, October 15, 2013

:זכר ליציאת מצרים קי"ז

תוס' ד"ה למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. לכך קבעו זכר ליציאת מצרים ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם בישראל בפרך ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאות' ל"ט מלאכות:
A number of years ago, in a shtikle on ואתחנן, I explained a possible connection between יציאת מצרים and שבת. It appears this תוספות is another support for that approach.

Monday, October 14, 2013

הגיענו vs יגיענו קט"ז:

מתני' ... כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים
The שנויי נוסחאות in the משניות references another גירסא which has הגיענו instead of יגיענו. See this Dikdukian post where we make a strong case that הגיענו is in fact correct.

Sunday, October 6, 2013

.ק”ח Quite the איסתניס

לא שאני רב ששת דאיסתניס הוה דאי טעים בצפרא מידי לאורת' לא הוה מהני ליה מיכלא
לא רב ששת איסתניס. מעונג היה ואי הוה טעים מצפרא לא מצי למיטעם מצה לתיאבון לאורתא:
I found this איסתניס-keit to be quite intriguing. After all, we are told (.ברכות נ”ח) that רב ששת was blind. We are also taught (:יומא סד)
וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין
One is only satiated from the food he eats if he sees it. Therefore, the blind are never fully satiate. How could it be, then, that if רב ששת ate in the morning he would still lack any desire for food in the evening?