.זריזים כ

משלשלין את הפסח: מ"ט משום דבני חבורה זריזין הן

רש"י י"ט: ד"ה משלשלין את הפסח כו'. והוא נצלה והולך משתחשך ואע"ג דבעלמא אין צולין כדאמרן הכא שרי דבני חבורה זריזין הן ומדכרי אהדדי ולא אתו לחתויי בגחלים:

וכהנים זריזין הן

רש"י ד"ה אברים ופדרים הוא דאתא. ... וסמוך לחשיכה היינו טעמא דלא גזור משום דכהנים זריזין הם שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים ולא אתו לחתויי משתחשך:

In this סוגיא, we are introduced to two groups of זריזים. However, there is an interesting disparity between them and in the way רש"י interprets them. The בני החבורה are not inherently זריזים. After all, all of בני ישראל would have been part of one חבורה or another. That would make everyone זריזים. Rather, they are זריזים of the moment. The task at hand - preparing the קרבן פסח - renders them זריזים. Clearly, the כהנים are different. They are always זריזים by nature.

Interestingly, when רש"י explains the זריזות of the בני החבורה it is one of dependency. That is to say that we are relying on others in the group to correct another who might attempt to stoke the coals. According to ר' יוסי in פסחים ח:ז a קרבן פסח may be shechted for a single person. According to רש"י's understanding here, it would seem that a single person cooking his own קרבן פסח would not be subject to this exemption. But the כהנים, as רש"י explains, are independently זריזים and thus, even a lone כהן would be subject to the exemption.