Tuesday, July 22, 2014

:י"א The Man Who's Been Through It All

אמר איהו מיטעא טעי אנא חשיבנא ולא טעינא מי כתיב למלכות בבל לבבל כתיב מאי לבבל לגלות בבל כמה בצירן תמני חשיב ועייל חילופייהו חדא דבלשצר וחמש דדריוש וכורש ותרתי דידיה הא שבעין כיון דחזי דמלו שבעין ולא איפרוק אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו בא שטן וריקד ביניהן והרג את ושתי והא שפיר חשיב איהו נמי מיטעא טעי דאיבעי ליה למימני מחרבות ירושלים

As I was going through this I had a thought about a פסוק at the beginning of the מגילה.
אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל
One might ask why this extensive introduction is necessary? This does give us an insight into מרדכי's approximate age. And perhaps it is noteworthy that he went through the גלות of Nevuchadnezzar. But we are also told that he was with the גלות of יכניה. But after all the above calculations, we understand that the story begins 70 years after the first exile, that of יכניה. (Well, a little less than 70 years as we soon find out.) That's why it is significant that מרדכי was part of the first exile, not the second and this is what positions מרדכי to be the leader that he was. He had already endured almost 70 years of exile. He could sense that the end was near. His yearning for the impending redemption was one that could not be fully experienced or appreciated by a younger Jew from a later generation.

No comments:

Post a Comment